עובר בן 3 ימים, צילום: דר' יורגוס ניקס
מטרת הטיפול בהפריה חוץ גופית (הח"ג - IVF) והזרקת זרע תוך תאית (אינטרה-ציטופלמית) (ICSI) הינה להפרות את  ביציות המטופלת על ידי תאי הזרע במעבדה, ולהחזיר את העוברים לחלל הרחם לאחר מספר ימים.

הוריות לטיפול:
1.    אי פוריות בלתי מוסברת לאחר כישלונות בטיפולים שמרניים קודמים (טיפולים הורמונליים והזרעה תוך רחמית)
2.    אי-פוריות על רקע מכני (חסימת חצוצרות דו״צ, אנדומטריוזיס)
3.    אי-פוריות זיכרית, כאשר נמצא כי איכות הזרע נמוכה, ואיננה מאפשרת ביצוע הזרעה תוך רחמית
4.    גיל מבוגר
5.    רזרבה שחלתית ירודה
6.    צורך בביצוע איבחון טרום השרשתי
7.    אנדומטריוזיס קשה

מהי השראת ביוץ ואיך זה עובד בפועל?
הטיפול במטופלת כולל הליך של השראת ביוץ שמטרתו להשיג מספר ביציות, אשר תופרנה בהמשך במעבדה. ההליך מתבצע בעזרת טיפול תרופתי הורמונאלי. הטיפול להשראת ביוץ מתבצע על פי מספר פרוטוקולים אותן הרופא המטפל בוחר בהתאם לנתוני המטופלים: גיל האישה, הסיבה לאי-פוריות, הריונות קודמים, תגובה שחלתית קודמת בטיפולי פוריות קודמים, סיבוכים קודמים (לדוגמא גירוי יתר שחלתי), בדיקות לרזרבה שחלתית, מספר ביציות שנשאבו, שיעור ההפריות ואיכות העוברים בטיפולי הפריה קודמים.

איך מתבצע המעקב ונטילת ההורמונים?
המטופלת מקבלת מידי יום זריקה של גונדוטרופינים המכילים את הורמון הזקיק (FSH) ובמהלכו המטופלת נמצאת במעקב רפואי של בדיקות דם לברור רמת ההורמונים אסטרוגן ופרוגסטרון
ובדיקות אולטראסאונד למעקב אחר התפתחות הזקיקים, מספרם וגודלם ועובי רירית הרחם. 
בהתאם לתוצאות המעקב, הרופא המטפל מבקר אחר המשך הטיפול.

מתי מבצעים את שאיבת הביציות ואיך?
במועד שבו הזקיקים יגיעו לגודל של 20-18 מ"מ, ימליץ הרופא למטופלת להזריק את הורמון ההריון ((hCG וכ 36-34 שעות לאחר מכן תתבצע שאיבת הביציות. שאיבת הביציות מתבצעת בחדר ניתוח, לרוב בהרדמה כללית בהנחיית אולטראסאונד, בגישה  נרתיקית.













כיצד מתבצעת ההפריה ומה קורה במעבדה?
צוות הביולוגים בעצה אחת  עם הרופא המטפל יחליטו, כיצד לבצע את ההפריה. בהפריה ספונטנית, מניחים עם כל ביצית עם מליוני תאי זרע בצלוחית, אותה מניחים באינקובטור לתקופה של יממה וממתינים להפריה. בשיטה השנייה, מתבצעת הזרקת זרע בודד ישירות לביצית זוהי המיקרומניפולציה (ICSI).














מתי מתרחשת ההחזרה וכיצד?
החזרת עוברים תתבצע ביום השני, השלישי או  החמישי. החלטת הרופא מתי להחזיר את העוברים מתבססת על השיקולים הבאים: גיל המטופלת, מספר העוברים, איכותם, התוצאות של הטיפולים הקודמים וגורמי סיכון אחרים. החזרת העוברים מתבצעת בשכיבה. הרופא מחדיר את העוברים לחלל הרחם באמצעות צנטר לרוב בהנחיית אולטראסאונד.














מה עושים כשיש עוברים מוקפאים?
במקרים בהם נותרו עודף של עוברים ראויים שנשארו לאחר ההחזרה, ניתן להקפיאם בחנקן נוזלי. העוברים יכולים להישמר במכלי החנקן מספר רב של שנים.

מתי לבצע בדיקת הריון?
בדיקת דם להריון (הורמון הבטא HCG) מתבצעת 12 יום ממועד החזרת העוברים לרחם.

כשלונות חוזרים בטיפול, מה עושים?
  • החזרת עוברים תוך שימוש באולטראסאונד. השימוש במכשיר בגישה ביטנית מצריך שלפוחית שתן מלאה המאפשרת במהלך ההחזרה הדגמה של מיקום הצנתר בחלל הרחם ומיקום התמיסה המכילה את העוברים. כמו כן, תורם במקרים של קושי אנטומי, לדג׳ רחם אחורי, בעיות בצוואר הרחם ועוד.
     
  • ביקוע מעטפת העובר על מנת לסייע בהנצה. העובר מכין את עצמו להשרשה ברירית הרחם ע״י ביקוע של המעטפת. ניתן ליצור את החלון הנ״ל באמצעות לייזר, חומצה או באופן מכני. מומלץ בנשים מבוגרות, במקרה של כשלונות חוזרים בטיפול ו/או מעטפת עובר מעובה.
     
  • החזרת עוברים ביום 5, בלסטוציסט. במקרה זה ניתן להחזיר עובר בודד על מנת למנוע היווצרות הריון מרובה עוברים.
     
  • החזרה כפולה. החזרת עובר ביום השלישי ועובר נוסף ביום החמישי מתאימה באותם מקרים אשר בהן קיים חשש כי העוברים לא ישרדו מעבר ליום השלישי.
     
  • אבחון גנטי טרום השרשתי PGD. מתבצע ע״י בדיקת הד.נ.א. המופק מתא בודד הנלקח מהעובר לרוב בשלב של 8 תאים באמצעות מיקרומניפולציה. העובר ימשיך להתפתח באינקובטור יומיים נוספים ורק העוברים אשר אינם נושאים מקטעים או כרומוזומים פגומים מוחזרים לרחם.
     
  • פיפל. במהלך הבדיקה נוטלים ביופסיה מרירית הרחם. במקור הבדיקה מהווה כלי עזר חשוב לאבחון מצבים פתולוגיים ברחם. לאחרונה ישנם הסוברים כי ביצוע הבדיקה בשלב השני של המחזור עשוי לגרום לביטוי ביתר של גורמי גדילה המעורבים בתהליך ההשרשה ובכך להגדיל את ההסתברות להשגת הריון.
     
  • ברור טרומבופליה. קרשתיות יתר לעיתים מהווה גורם בעל חשיבות בהעדר השרשה בטיפולים חוזרים, הריונות כימיים או הפלות חוזרות. הטיפול המקובל הינו בנוגדי קרישה, כגון, קלקסן.
     
  • הקפאה והחזרה של העוברים המופשרים במחזור טבעי בהמשך. גירוי היתר ההורמונלי בטיפול אינו פוסח גם על רירית הרחם. בשל כך, קיימות עדויות כי הקפאה של כל העוברים במחזור הטרי והחזרה שלהם לאחר הפשרה במחזור טבעי בהמשך יאפשר תנאים פזיולוגיים ברירית הרחם אשר ישפרו את ההסתברות להשיג הריון.
     
  • איבחון מורפולוגי של תאי הזרע (MSOME - שיטת ברטוב). בשיטה זו סורקים את דוגמת הזרע במיקרוסקופ אור בהגדלה פי 6,000 (במקום 400) וממיינים תאי זרע בודדים בעלי איכות מבנה גרעין גבוה, בזוגות שנכשלו בהפריה חוץ גופית על רקע בלתי מוסבר. בכך משפרים את שיעור ההיריונות ומקטינים את שיעור ההפלות בטרימסטר הראשון.
     
  • קריוטיפ בני הזוג. ביצוע בדיקה גנטית לבני הזוג עשוי במקרים מסוימים לאתר הפרעות כרומוזומליות המועברות לעובר בתורשה ומונעות את התפתחותו התקינה.

הפריה חוץ גופית (IVF)